פרשת דברים
הַדְּבֹרִים (דברים א, מד)
הדבורים נזכרות בקשר לפרשת המעפילים, שניסו לעלות אל "ראש ההר", למרות אזהרתו של משה שדרכם לא תצלח (במדבר יד, מ-מה): "וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא לִקְרַאתְכֶם וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד-חָרְמָה" (דברים א, מד).
הדבורים המופיעים בדימוי זה מתאימים לדבורת הדבש מהזן מסורי, המקומי, שידוע במזגו התוקפני, לעומת הזן האיטלקי השכיח כיום בענף הדבורים. רוב תצרוכת הדבש בתקופת המקרא הייתה מבוססת על רדיה מתוך נחילי בר ששכנו בנקיקי הסלעים (דברים לג, יג; תהילים פא, יז). ובסבך החורש והיער, כפי שמסופר על אבשלום: "וַיִּשְׁלַח אֶת-קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּטְבֹּל אוֹתָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ" (שמ"א יד כה-כו).
הדבורים הם יצורים חברתיים שמתקשרים בניהם באמצעות פרומנים. כאשר חשות הפועלות השומרות על הכוורת בסכנה או כאשר מנסים לגזול מהם את דבשן, הן מיד מתריעות לכל שאר הדבורים ויוצאות במתקפה, כדברי החזקוני: "כאשר תעשינה הדברים- אם אחת יוצאה ממקומה כולם יוצאות אחריה" (דברים א, מד). הדבורים סובבות את האויב ותוקפות ללא רחם ומקריבות את עצמן למען הכלל. בקצהו של עוקץ הדבורה ישנו נדן משונן בקוצים וכאשר הוא ננעץ וקודח בגוף החיה הנעקצת מוזרק ארס הדבורה. בעור אדם שרקמתו אלסטית, נתפס קצה העוקץ בתוכו וכאשר הדבורה מנסה להתנתק הדבר גורם לקריעת איבריה הפנימים ולמותה. כך מתאר זאת בעל ספר מקבים: "אם גם הדבורים עוצרות בעד המתקרב בעונת עשית חלות הדבש, וכמו בעקץ ברזל עוקצות הן את הקרבים אל כורתן, ועוצרות בהם במסירות נפש" (מקבים ד, יד יט, השוו רש"י לדברים א, מד). תגובת בהלה ותנועות חדות של הנתקף מהדבורים רק מעוררות ומגבירות את פעילותן. עקיצות הדבורים מהזן הסורי מאופיינות בכאב חזק, חד וצורב: "סַבּוּנִי ִדְבוֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם" (תהלים קיח י – יב). עקיצות רבות של עדת דבורים עלולה להיות מסוכנת. חלק מהאוכלוסייה רגיש אף לארס של עקיצות בודדות ועלול לפתח תגובה אלרגית שיש בה סכנת חיים.
מדוע התורה משתמשת בדמוי של סכנת הדבורים לציון עונשם של ישראל ? נראה שיש כאן רמז לארץ ישראל – כ"ארץ זבת חלב ודבש". בביטוי מקופלת משמעות כפולה: חיובית ושלילית בבחינת: "עַל הַדְּבַשׁ וְעַל הָעֹקֶץ". המסר הוא: אם עם ישראל אינו שומע בקול ה' הוא עשוי לחוות כאב ואבדון ואם הוא הולך בדרך ה' מובטחת לו ארץ עם תנובה חקלאית פורייה עם דבש (דברים ח, ח).