מה חדש?

העצים לשרפת הקרבנות ופרה אדומה במקדש

מאמר זה עוסק בסוגיית העצים אשר שימשו לשריפת הקרבנות בבית המקדש מחד ולשריפת פרה אדומה מאידך. בספרות החיצונית והן בספרות התנאית  מופיעים קריטריונים אחדים לבחירת העצים המתאימים לצורך כך ואף רשימות המפרטות את מיני העצים. במסגרת זו עמדנו על ההבדל בין שני סוגי מקורות אלה

קרא עוד »

האם החרפושיות נזכרות בתורה ?

במאמר קצר זה ברצוננו להציע שהמונח "גלולים" בתנ"ך מכוון כלפי השימוש בחרפושיות – סמל אלילי מצרי וקמיע שכיח גם בארץ ישראל בתקופת המקרא. התנ"ך מגנה ומלגלג על האל המצרי המגולם בזבלית – חיפושית הזבל ובפולחן החרפושיות. להרחבה: ז' עמר, החרפושית – האליל המתגולל בגללים, דף

קרא עוד »

מדוע מותר לאכול עפצים ותאנים ?

עפץ הוא שם כולל לגידול צמחי הנוצר מקבוצות רבות בעולם החי.  לעפצים של צמחים שונים היו מגוון שימושים. עפצי-האלון ( Quercus ssp.) עשירים בטאנינים, ועל כן הותאמו לתעשיית הבורסקאות, במלאכת הצביעה הקדומה (צבען וצרבן), להכנת דיו וברפואה המסורתית.  תוכלו להיכנס למאמר שכתבנו בנושא כשרות העפצים

קרא עוד »

ספר הסמים להרמב"ם

רבינו משה בן מימון, ספר הסמים וההישמרות מפני הסממנים הקטלניים תרגום ומהדורה מוערת:  זהר עמר וירון סרי, הוצאת מכון מש"ה מאז ומתמיד היה האדם חשוף לפגיעתם הקטלנית של רעלים שמקורם בעולם החי והצומח. על רקע המציאות הזאת היה צורך הכרחי במציאת תרכיב שהוכן מתרופות נוגדות

קרא עוד »

הזואולוג ישראל אהרני ותרומתו לקביעת שמות בעלי החיים

ישראל אהרני (1880–1946), יליד ליטא, קיבל בילדותו חינוך תורני. בבגרותו עבר גלגולים רבים עד שהגיע לפראג ולמד שם זואולוגיה ושפות שמיות. כאשר נתפס לרעיון הציוני נטש את הגולה ועלה לארץ ישראל בשנת תרס"ב (1902) להיות שותף בתחיית עם ישראל בארצו ובהנחלת הלשון העברית החיה. הוא

קרא עוד »

התפילין הקדומות של אבותנו

תפילינות של בני תימן, קרית אונו תשע"ט   מחקר זה סוקר בקצרה את התפילין שהיו בשימושם של יהודי תימן עד לעת החדשה – מועד עלייתם לארץ-ישראל. התפילין – ה"תפילינות" בלשונם – היו שונות במעט מאלה המיוצרות כיום. המחקר כולל תיעוד היסטורי והלכתי – ובמיוחד הוא מבוסס

קרא עוד »