What’s new?
ביצי התרנגולת של אבותינו
שיעור “כביצה” לאור המציאות הקדומה מחקר זה עוסק ב”כביצה”, אחד מהשיעורים שעל פיו נקבעות הלכות רבות. המאמר סוקר את גודל הביצה המציאותי כפי שהוא ידוע לנו לאור המקורות ההיסטוריים והממצא הארכאולוגי לאורך תקופות שונות החל מסוף תקופת בית ראשון, תקופת חז”ל וימי הביניים ועד לשינויים
יין הליוסטון ויין קפריסין – שחזור ייצורו של יין עתיק
מחקר זה מציג את אחד מפירותיו של מחקר רב-תחומי שנערך בישראל בשנים האחרונות, העוסק בניסיון לאפיין את זני הענבים המסורתיים של ארץ ישראל, את טכנולוגיות הייצור ואת תכונות היין שיוצר מהם. במחקר קודם הצענו שהמתקנים הייחודיים הנמצאים בחורבת חבלתא שבתחומי היישוב נווה צוף, קשורים לייצור
לזיהוי ה”צרי” המקראי !
ה”צרי” נזכר במקרא כמוצר יוקרתי ומפורסם שנשתבחה בו ארץ-ישראל ובמיוחד אזור הגלעד. חשיבותו באה לידי ביטוי בכך שהוא מופיע כראשון ברשימת סממני הרפואה והבושם “מזמרת הארץ” שהובלו למצרים ונסחר באיי הים. למונח זה הוצעו זיהויים אחדים שמעלים קשיים לסבירותם. במאמר זה מוצע להציע את שרף
גידול יענים בארץ ישראל בעת החדשה
ישראל אהרני, הזואולוג העברי הראשון תיעד וגידל את היען מהתת המין הארץ-ישראלי שנכחד בשליש הראשון של המאה העשרים. במאמר זה מפורסם לראשונה מסמך בו אהרני מתאר את ייחודו של היען המקומי ועדיפותו על שאר תתי המין הקיימים בעולם .https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsArticles/amar(1).pdf “ישראל אהרני והיען הארצישראלי – על
המדריך לאיסוף וצביעה בתולעת השני
“תולעת השני” הייתה מקור מן החי (כמו תכלת וארגמן) להפקת צבע יקר ערך בגוון כתום-אדום בתקופת המקרא ובימי הבית השני. במסורת ישראל תפס השני מקום מרכזי בעבודת ה’ במשכן ובמקדש, למשל כמרכיב בטהרת המצורע ובהכנת אפר פרה אדומה. לצבע השני היו גם שימושי חולין רבים,
השימוש באלות בארץ ישראל בעת העתיקה; פירות, שמן ושרף
מחקר זה מקיף המציג את מקומם של האלה הארץ-ישראלית והאלה האטלנטית בנוף הצומח הבר והתרבותי בארץ ישראל הקדומה. הוא מציג בהרחבה את המקורות ההיסטוריים (בעיקר ספרות חז”ל והקלאסית) והארכאולוגיים (בוטניקה ארכאולוגית ופליאוגרפיה). המחקר מתמקד במיוחד בתיאור השימושים של פירות האלה למאכל ולהפקת שמן ושרף שהתקיימו