חקלאות קדומה ונוף הטבע הקדום

המחקר עוסק רבות בתיאור הגידולים החקלאיים של ארץ ישראל בתקופת המקרא, המשנה והתלמוד. ההתמחות העיקרית היא בתיעוד התרבות החקלאית בימי הביניים ובתיאור של כמאה גידולים ששימשו למזון ולתעשיות שונות.

עבודת האדמה. חיבור ערבי מימי הביניים

מחקר נוסף קשור לתיעוד זנים עתיקים של עצי פרי ודגניים. אנו שותפים למחקר רב-תחומי שעוסק בתיעוד זני ענבים מסורתיים ואפיון היין הקדום, משמעותו של המונח "יין מזוג" וטעמו, השפעת האסלאם על ענף הגפן והיין בארץ ישראל ותעשיית ה"דבס" (דבש ענבים). מחקר אחר התמקד בתיעוד הדגניים שהיו בארץ וסוכם בספר "חמשת מיני דגן".

תרומה נוספת היא בפיתוח מתודולוגיה להערכה מחודשת של זיהוי צמחי המקרא, ששימשה מודל גם להערכת זיהוי החי במקרא ומסורות זיהוי צמחי המשנה.

דריכת ענבים בגת. צילום פרטי

בנוסף, המחקר עוסק גם בשחזור נוף הצומח הטבעי של ארץ ישראל לאור ניתוח המקורות ההיסטוריים והממצא הבוטנוארכיאולוגי והזואורכאולוגי. הוא משרטט למשל, את התמורות שחלו בנוף של החורש ובתי הגידול של מקווה-מים. הרכב הנוף הטבעי והחקלאי בא לידי ביטוי בתופעה שרווחת בימי הביניים עד העת החדשה גם בקרב יהודים – התקדשותם של עצים מקודשים. תופעה זו הצגנו באמצעות ניתוח של ספרות המקומות הקדושים וכן מטקסט שפורסם לראשונה מכתב יד וכן מתיעוד המציאות בהווה. מחקר אחר עסק ביחס האדם לעצי הפרי ועצי הסרק בעת העתיקה בכלל ובמיוחד בימי הביניים בעת מלחמה.

דוגמאות למחקרים חדשניים הוא זיהוי חיות הבר הטהורות הנזכרות במקרא לאור הממצא הזואוארכאולוגי בשיתוף עם פרופ' גיא בר עוז וד"ר רם בוכניק, זיהוי הפרא והערוד המקראיים ועדויות להכלאות נדירות של בעלי חיים ועדויות ליבוא צמח הלענה השיחנית (שיבה) כנראה בידי הצלבנים בשיתוף עם פרופ' נתיב דודאי.

במחקר שטרם פורסם תיעדנו את צמחי הבר שנזכרו במקורות ימי הביניים ואת שימושיהם על ידי האדם. דוגמה אחת היא השימוש באוג הבורסקאים לעיבוד עורות. תחום נוסף הוא תולדות המחקר הבוטני והזואולוגי בעת החדשה ובמיוחד פועלו של ישראל אהרוני, הזואולוג העברי הראשון. המחקר סוקר בין היתר את תרומתו ושל אישים אחרים בקביעת שמות בעלי החיים בעברית בת ימינו.